טיפול בסחרחורות

דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם נכנסים למיטה אחרי יום ארוך, מניחים את הראש על הכרית, עוצמים עיניים ולפתע – בום. החדר מתחיל להסתובב סביבכם בטירוף כמו קרוסלה שיצאה משליטה. הבטן מתהפכת, אתם חווים בחילה איומה, הזיעה הקרה מכסה את המצח, ואתם נאחזים במזרן בחוזקה מפחד שמא תיפלו לרצפה, למרות שאתם שוכבים בבטחה.

אם חוויתם את זה, אתם יודעים שזו אחת התחושות המפחידות והמערערות ביותר שיש. תחושת חוסר האונים היא מוחלטת. קוראים לזה ורטיגו, או בשפה המקצועית BPPV.

מטופלים רבים מגיעים לחדרי מיון באשדוד בבהלה, כשהם משוכנעים שהם עוברים אירוע מוחי (שבץ) או התקף לב. החרדה מובנת לחלוטין, אך ברוב המקרים, החדשות הן טובות: הבעיה לא נמצאת במוח וגם לא בלב. היא נמצאת במקום מפתיע וקטן הרבה יותר – בתוך האוזן הפנימית שלכם.

כפיזיותרפיסט פרטי באשדוד שעבר הכשרה מתקדמת בשיקום וסטיבולרי, אני פוגש את המקרים האלו בקליניקה על בסיס שבועי. אני יכול לבשר לכם שלמרות הסבל הרב והדרמה הגדולה, הטיפול בבעיה הוא פשוט, מכני, מהיר ולעיתים קרובות מרגיש למטופל כמו קסם.

מה קורה בתוך האוזן? (הסיפור האמיתי על הקריסטלים)

כדי להבין את הטיפול, צריך להבין את המנגנון. בתוך האוזן הפנימית שלנו, עמוק בתוך הגולגולת, ישנו איבר שיווי המשקל (המערכת הוסטיבולרית). זהו ה-GPS הפנימי שלנו. הוא מורכב משלוש תעלות בצורת קשת (תעלות חצי-קשתיות), המלאות בנוזל צמיגי. כשאנחנו מזיזים את הראש – למשל, מהנהנים "כן" או "לא" – הנוזל הזה זז ומדווח למוח בדיוק איפה אנחנו נמצאים במרחב ומהי מהירות התנועה.

בנוסף לנוזל, ישנו אזור סמוך שנקרא "הנאדון והשקיק" (Utricle & Saccule). באזור זה ישנם גבישים קטנטנים (קריסטלים) עשויים מסידן-קרבונט, שיושבים על מעין "שטיח" ג'ל דביק. התפקיד שלהם הוא לדווח למוח על תאוצה קווית (כמו נסיעה במעלית או התחלה של נסיעה ברכב).

אז מה משתבש? במצב של ורטיגו תנוחתי שפיר (BPPV – Benign Paroxysmal Positional Vertigo), הקריסטלים האלו ניתקים ממקומם הטבעי. זה יכול לקרות בגלל מכה בראש, תאונת דרכים, שינויים הורמונליים, חוסר בויטמין D, או פשוט כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי. במקרים רבים, זה קורה ללא סיבה ברורה כלל.

הקריסטלים שניתקו "נודדים" ונופלים לתוך אחת משלוש התעלות שבהן אמור להיות רק נוזל (לרוב לתעלה האחורית). כעת, נוצרת בעיה הידרודינמית: כשאתם מטים את הראש, הקריסטלים מתגלגלים בתוך התעלה כמו אבנים בתוך צינור מים. התנועה הזו דוחפת את הנוזל בעוצמה ויוצרת מערבולת, ששולחת למוח מסר שגוי וקיצוני כאילו אתם מסתובבים במהירות עצומה – למרות שאתם שוכבים ללא ניע.

המוח מקבל סתירה במידע: העיניים אומרות "אנחנו לא זזים", הגוף אומר "אנחנו שוכבים", אבל האוזן צועקת "אנחנו בהתמוטטות!". הקונפליקט הזה הוא מה שיוצר את הסחרחורת והבחילה.

איך תדעו שזה BPPV ולא משהו אחר?

חשוב מאוד להבדיל בין ורטיגו שפיר (BPPV) לבין סחרחורות ממקור אחר. ל-BPPV יש "תעודת זהות" מאוד ברורה:

הטריגר: הסחרחורת מופיעה רק בשינוי תנוחה של הראש. הקלאסיקות הן: כניסה למיטה, התהפכות מצד לצד במיטה, קימה בבוקר, הרמת ראש למדף גבוה ("מדף המטבח"), או התכופפות לשרוך שרוכים.

משך ההתקף: הסחרחורת היא קצרה. היא נמשכת שניות בודדות ועד דקה אחת. אם אתם לא זזים – הסחרחורת חולפת.

אופי התחושה: תחושה חזקה של סיבוב החדר (Rotational Vertigo).

תסמינים נלווים: בחילה ולעיתים הקאות, חוסר יציבות קל לאחר ההתקף.

מתי לרוץ למיון? (דגלים אדומים)

אם הסחרחורת מלווה בסימנים נוירולוגיים נוספים, זהו מצב חירום רפואי:

• חולשה ביד או ברגל
• הפרעה בדיבור או בבליעה
• ראייה כפולה
• אובדן שמיעה פתאומי
• כאב ראש חריג בעוצמתו שמעולם לא חוויתם

במקרים אלו – גשו מיד לבדיקת רופא.

האבחון בפיזיותרפיה: העיניים מספרות הכל

כפיזיותרפיסט, הכלי החזק ביותר שלי לאבחון הוא לא MRI ולא CT, אלא העיניים שלכם. ישנו רפלקס שמחבר בין האוזן הפנימית לעיניים (VOR). כשהאוזן "משתגעת", העיניים מגיבות בתנועות ריצוד מהירות ובלתי רצוניות שנקראות "ניסטגמוס".

בקליניקה באשדוד, אני מבצע בדיקה שנקראת Dix-Hallpike. אני משכיב את המטופל בתנוחה ספציפית בזווית מסוימת, ומסתכל מקרוב על האישונים (לעיתים בעזרת משקפיים מיוחדים המבטלים את המיקוד). כיוון הריצוד של העיניים (למעלה, למטה, או בסיבוב) אומר לי שלושה דברים קריטיים:

1. האם זה באמת BPPV?
2. באיזו אוזן הבעיה (ימין או שמאל)?
3. באיזו תעלה מתוך השלוש נמצאים הקריסטלים?

הדיוק הזה קריטי, כי לכל תעלה יש טיפול שונה.

הטיפול (Epley Maneuver): להחזיר את האבנים למקום

אנשים רבים מופתעים לשמוע שפיזיותרפיה היא הטיפול המומלץ לוורטיגו, ולא תרופות (תרופות כמו סטונרון אולי מדכאות את הבחילה, אבל לא פותרות את הבעיה המכנית). הטיפול שלנו הוא פיזיקה פשוטה – אנחנו צריכים לגלגל את הקריסטלים החוצה מהתעלה ולהחזיר אותם למקומם הטבעי.

הטיפול הנפוץ ביותר נקרא תרגיל אפלי (Epley Maneuver). זוהי סדרה של הטיות ראש וגוף מדויקות, המבוצעות על מיטת הטיפולים. במהלך הטיפול, אני מנחה את המטופל דרך מספר תחנות. בכל תחנה אנו מחכים שהקריסטלים ישקעו בכוח הכבידה לתחתית הקשת, ואז עוברים לתחנה הבאה, עד שהם נשפכים החוצה חזרה ל"נאדון".

האם זה מפחיד? במהלך הטיפול, ייתכן שתחושו סחרחורת קלה נוספת – וזה סימן מצוין! זה אומר שאנחנו מזיזים את הקריסטלים הנכונים.

התוצאות: ב-80% עד 90% מהמקרים, טיפול אחד או שניים פותרים את הבעיה לחלוטין. השיפור הוא דרמטי ומיידי. המטופל קם מהמיטה ויכול לזוז בחופשיות.

היום שאחרי: חוזרים לשגרה מלאה (ללא מגבלות!)

בעבר, ההנחיות היו לישון בישיבה ולהימנע מתזוזות למשך יומיים, אך המחקרים העדכניים ביותר הוכיחו שאין בכך צורך ואפילו עדיף להימנע מכך. ההנחיה החדשה והחד-משמעית היא: חיזרו לפעילות רגילה ומלאה מיד לאחר הטיפול.

ללא הגבלות תנועה: מותר ורצוי להזיז את הראש בחופשיות לכל הכיוונים, להתכופף, להרים חפצים ולישון בכל תנוחה שנוחה לכם (כולל על הצד שטופל).

למה זה חשוב? התנועה הטבעית והחופשית עוזרת למוח ולמערכת שיווי המשקל להסתגל מחדש למצב התקין ("קליברציה"). הימנעות מתנועה עלולה דווקא ליצור נוקשות בצוואר ופחד מיותר מתנועה (Kinesiophobia).

מה אם יש סחרחורת קלה? לעיתים תיתכן תחושת "ריחוף" קלה בימים הראשונים, אך היא טבעית וחולפת מעצמה ככל שתמשיכו לנוע כרגיל.

לנפץ מיתוס: אין דבר כזה "סחרחורת צווארית"

אני שומע את זה המון: "הצוואר שלי תפוס וזה עושה לי סחרחורת". חשוב לעשות סדר. ברוב המוחלט של המקרים, הכיוון הוא הפוך. בגלל הסחרחורת, אתם מפחדים להזיז את הראש, ולכן נועלים את שרירי הצוואר בצורה לא מודעת כמנגנון הגנה. התוצאה היא צוואר תפוס וכואב – שנובע מהורטיגו, ולא להיפך. לכן, מסאז' בצוואר אולי יהיה נעים, אבל הוא לא יפתור את הבעיה. אבחון מדויק אצל פיזיותרפיסט מומלץ באשדוד שיודע לבודד את המקור האמיתי, יחסוך לכם טיפולים מיותרים וסבל מתמשך.

לסיכום: אל תחיו עם הפחד

ורטיגו הוא חוויה משתקת. הוא גורם לאנשים להימנע מפעילויות, להפסיד ימי עבודה ולחיות בחרדה מתמדת מההתקף הבא. אבל אין שום סיבה לסבול. זהו אחד המצבים הרפואיים הבודדים שבהם ניתן להגיע לקליניקה במצב קשה, ולצאת החוצה בריאים כמעט לחלוטין תוך 30 דקות.

האבחון פשוט, הטיפול לא כואב ולא פולשני (ללא מחטים וללא תרופות), וההקלה היא מיידית.

אם אתם, ההורים שלכם או מכרים שלכם מתלוננים שהחדר מסתובב, אל תתנו לזה לעבור לבד. הגיעו לאבחון וסטיבולרי בקליניקה. אנחנו נחזיר לכם את הקרקע היציבה מתחת לרגליים.